עץ מנגו

מנגו 
Mangifera Indica

מקור: 
העץ שייך לקבוצת עצים טרופיים ירוקי- עד, הגדל באזורים טרופים וסובטרופיים. העץ משתייך למשפחת האלטיים. למשפחה זו משתייכים גם צמחים אחרים, כמו אלה אטלנטית, אלת המסטיק ועוד רבים אחרים.
מקורו של העץ: הודו בורמה.

תיאור כללי: 
עץ המנגו הוא עץ גדול מימדים בבגרותו, קיימים זנים מאוד גדולים, המתנשאים עד לגובה של כ- 30 מטר, וכן זנים נמוכים יותר. העץ ירוק- עד, בחורפים קרים מאוד נשיר מותנה. הלבלוב מופיע באדום בהיר, עד צהוב וורוד. מראה הלבלוב מרהיב מאוד. בהמשך העלים נעשים ירוקים. מופעי הלבלוב מופיעים מעת לעת על ענפים שונים גם לאחר הקטיף ובכל עונות השנה. הפריחה מופיעה באשכולות בצבע צהבהב- אדמדם. בעת הפריחה, יתמלא העץ בפרחים, חלק מהפרחים זכריים, והיתר פרחים דו- מיניים.
העץ מעמיק שורשים ולו שורק שיפודי, ממנו מסתעפים שורשי הזנה אופקיים.

ריבוי: 
הריבוי נעשה ע”י זרעים טריים מפירות שהגיעו להבשלה מלאה תוך זריעתם על מצע שטחי, ולאחר נביטת הצמחים והתפתחותם, יש לבצע הרכבה מהזן המתאים וזאת ע”מ לקבל צמחים בעלי תכונות ידועות, שנשמרות באמצעות ביצוע ההרכבה שביסודה היא פעולה וגאטיטיבית השומרת על תכונות ואיכות הצמח.

תנאי גידול:
יש לבחור קרקע בינונית קלה ומנוקזת. קרקע עשירה בדשנים וחומרים אורגניים תעודד צימוח מואץ על חשבון הפריחה וההנבה, לכן עם התבגרות העץ ולאחר כשלוש שנים מהנטיעה, יש להמעיט בדישון ובהשקיה לקראת הפריחה וזאת ע”מ ליצור תנאי עקה ( תנאים קשים ), אשר תעודד פריחה וחנטה. לאחר חנטת הפרי יש להגביר את ההשקיה וההזנה ע”מ לאפשר התפתחות טובה של הפירות. עץ בוגר זקוק ל 80 עד 120 ליטר מים ליום. מחזורי ההשקיה יהיו תלויים בסוג הקרקע ובגודל העץ. בקרקע חולית המחזורים יהיו קצרים, ובקרקע כבדה המחזורים יהיו גדולים יותר. אזורי גידול, כאמור לעיל, העץ הינו עץ טרופי הגדל גם באזורים סובטרופיים ואינו מתאים לגידול במקומות קרים ובאזורים המועדים לקרה.
 
נטיעה: 
בגינה הפרטית יש לבחור שטח מוצף בשמש לנטיעה. מרחק הנטיעה מעץ לעץ יהיה כ- 3 מטר. במשקים חקלאיים מרחקי הנטיעה יהיו גדולים יותר- עד 10 מטר בין עץ לעץ. לאחר שנבחר השטח, יש להכין בור נטיעה בגודל פי 2 מנפח כלי הקיבול בו סופק העץ, לאחר הנטיעה יש להדק סביב העץ את האדמה החפורה. יש ליצור גומה, ולהשקות מלוא הגומה פעמיים. באדמות קלות יש להשקות כל יום במשך כ- 20 יום ולאחר מכן לעבור להשקיה של 2-3 פעמים בשבוע, תלוי בסוג הקרקע. עם הופעת סימני קליטה (לבלוב חדש), ניתן להתחיל בדישון בעיקר בדשן חנקני בשנים הראשונות, כ 200 גרם לעץ 3 פעמים בשנה. יש להגדיל את הדשן עם התפתחות העץ, בתוספת של כחצי ק”ג דשן חנקני לכל שנה נוספת.
לקראת תחילת ההנבה (כ- 3 שנים מהנטיעה), יש להמעיט בדשן חנקני ולדשן בדשן מורכב, המכיל מעט חנקן ויותר זרחן ואשלגן. במידה ויופיע צהבון עלים (כלורוזה), יש להוסיף אבץ וברזל אשר ניתן ליישם בריסוס או באמצעות דשנים מורכבים.

גיזום ועיצוב:
בשנים הראשונות אין צורך בביצוע גיזום. בשנה הרביעית מהנטיעה ניתן להתחיל בעיצוב וגיזום העץ, וזאת לאחר עונת הפרי.
יש לכוון את גודל העץ ע”י כיתום ענפים מובילים וזאת ע”מ לאפשר טיפול שותף בעץ, כגון ריסוס, קטיף ופעולות נוספות.
עץ גבוה יקשה על הטיפול. מקובל לשמור על עץ בגובה של 4-5 מטר.

פריחה והנבה:
הפריחה העיקרית תופיע בעונת האביב, הפריחה מושפעת מהטמפ’ ששררה בחורף ומהגשמים בעונת הפריחה עצמה. בחלק מהזנים הפריחה תופיע באביב ובחלקם תימשך בגלים נוספים במהלך כל עונות השנה. ע”מ לקבל פריחה שופעת כפי שנאמר לעיל, יש להביא את העץ לעקה. תנאים אלה אפשר להשיג ע”י צמצום השקיה, צמצום בדשנים חנקניים, חשיפת שורשים, חיגור ופציעה בקליפת העץ, גיזום, וכן ניתן להשתמש בחומרים מעכבי צמיחה ע”מ לעודד את הפריחה וההנבה. יש לדאוג לעצירת הצימוח לפני החורף וזאת ע”מ לקבל התמיינות של ענפי העץ עוד בתחילת החורף, דבר שיבטיח פריחה והנבה סדירה. תנובת העץ תגדל עם השנים, עץ בוגר (15 שנה), יניב עד 300 פירות. עץ המנגו הינו עץ מאריך חיים, וככל שיתבגר יניב כמות גדולה יותר. כמו כן, קיימים זני מנגו סרוגים מובהקים אשר יניבו שנה אחת כמות גדולה ומועטה בשנה שלאחריה. פרי המנגו יבשיל כעבור 4-5 חודשים מהפריחה. הפרי מתפתח על עוקץ, הפרי ינתק מהעוקץ עם התארכות רקמת החיבור המושפעת מכמות האתילן המופרשת מקליפת פרי המנגו, כאשר הריכוז באוויר יהיה גבוה, יביא הדבר להחלשת עוקץ הפרי וכתוצאה מכך, ייפול הפרי. ריכוז אתילן גבוה יכול להיגרם גם מפסולת אורגנית, ופירות רקובים הנמצאים בסביבת העץ. תופעה של נשירת הפרי טרם הבשלתו מתרחשת לעיתים כתוצאה מהפרשת אתילן מקליפת הפרי אשר מהווה שיבוש מהנורמה. תופעה זו אפשר לצמצם ע”י טיפול בפולימנים. ע”מ לצמצם תופעה זו יש למנוע פסולת אורגנית ופירות רקובים. פרי בשל יינתק בקלות, במידה וצריך לנתק את הפרי בכוח, סימן שהפרי טרם הבשיל.

מחלות ומזיקים: 
לעצי המנגו מחלות ומזיקים רבים. בינהים כנימות, אקריוט, נימטדות, חיפושיות גזע עלווה וקליפה וכן מחלות שיפורטו ברשימה נלוות לכתבה זו. תיאור ופירוט המפגעים יינתן בפרק נפרד אשר יופיע באתר בהמשך תחת הכותרת ” מחלות ומזיקים בעצי הפרי השונים “.
ניתן יהיה להגיע באמצעות קישורית לפרק זה.

להלן רשימת המזיקים לעצי מנגו:

• כנימות עלה
•  זבוב הפירות
• יבחוש התפרחת
•  נוברי גזע
• עש הכורים
• חדקונית המנגו
• עשי כליפה
• אקריוט המנגו
• חדקוניות העלה.

להלן רשימת המחלות לעצי מנגו:

• קימחון
•  אנתרקנוז
•  התייבשויות
• כמילת הורטיסיליום
• פייחת
• חילדון
• עיוות תפרחות
• כיבים בקטריאלים

טבלת השוואה: תכונות זני מנגו נפוצים

טוב כעץ פרי ויפה כעץ נוי 

מצורפת טבלה שמפרטת את זני המנגו: